<h1>הבתים — שערי קריאת התורה שער שלישי</h1>
<h2>דף יב:</h2>
כשאמרו שמברך ראשון, בד"א כשהוא תלמיד חכם ואין חכם גדול ממנו, אבל יש חכם גדול ממנו אותו חכם מברך לפניו, ואין צריך לומר אם הכהן עם הארץ שאסור לברך לפני תלמיד חכם. אמרו חכמים כל תלמיד חכם שמברך לפניו כהן עם הארץ אותו תלמיד חכם חייב מיתה. עוד אמרו אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם. וכן כל זמן שיש כהן בבית הכנסת הוא קורא ראשון בתורה. יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא בכהן תלמיד חכם שאין שם ישראל חכם הימנו, אבל יש שם ישראל חכם הימנו אותו חכם קודם כדרך שאמרנו במברך ראשון. ויש מי שאמר שאפילו תלמיד חכם גדול אינו קורא במקום כהן לפני כהן, אם לא יהיה חכם שלא נמצא כהן חכם כמותו בעולם, אבל יש כהן חכם ממנו או חכם כמוהו אפילו אינו שם בבית הכנסת ולא בעיר, אסור לקרות במקום כהן לפני כהן אפילו היה הכהן עם הארץ. ויש מי שאמר שאפילו יש כהן גדול ממנו בעולם אם אינו באותה העיר מותר לקרות במקום כהן בפני כהן. ויראה לי שאין כהן קורא לפני תלמיד חכם לעולם אם לא יהיה הכהן גדול ממנו, אבל אם אינו גדול ממנו אע"פ שיש כהן אחר גדול ממנו אפילו באותה העיר, כיון שאינו שם בבית הכנסת, אינו רשאי כהן שבבית הכנסת לקרות בפני תלמיד חכם. ויש מי שאמר שבשבתות ובמועדים אינו קורא תלמיד חכם בפני כהן אפילו כהן עם הארץ, מפני שהוא עת קבוץ לרבים ויבאו לידי מריבה, אבל בשאר ימים מותר לחלוק כבוד לרבו ישראל או למי שהוא גדול ממנו. כתב הר"ם בפירוש המשנה שלא יקרא כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם, ותמה מאוד על המקומות שנהגו לקרות כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם ישראל. ובספרו כתב שמנהג פשוט היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרוא לפני תלמיד חכם גדול שבישראל. ויראה לי שנתפשט המנהג כן כדי שלא ירבו המחלוקות בישראל, כדרך שאמרו חכמים בכמה דברים מפני דרכי שלום, ואע"פ שלא אמרו אלא בזמן ששניהם שוין.
